כאשר בשנות ה-1870 הרחוקות יפן יצאה מתקופה של בידוד פאודלי של יותר מ-300 שנים, היזם הצעיר יאטארו איוואסקי (Yataro Iwasaki) יצר חברת סירות קיטור קטנה בשם Tsukomo Sekai ("צוקומו סקאיי"). בשנת 1875 אחרי מספר שינויי שמות היא החלה להיקרא Mitusbishi Mail Steamship Company ("חברת דואר אוניות הקיטור מיצובישי") – וכך הופיע האב של כל החברות המודרניות של מיצובישי.

ארבעת הנשיאים איוואסאקי (משמאל לימין, החל מלמעלה) יאטארו, היסאייה, יאנוסוקה, קוייאטה.
משפחת איוואסאקי שלטה והנהיגה את החברה, ומיצובישי הרחיבה במהירות את תחום הפעילות שלה והפכה לחברות הגדולות והרב-תחומיות ביותר ביפן שלפני המלחמה (עד מלחמת העולם השניה). לסוף שנת 1945 מיצובישי, מלבד מסעי האוניות עסקה בבניית ספינות, פעילות בנקאית, שירותי מעבר, מחצבים, פעולות עם נדל"ן, ייצור כימי ועוד הרבה תחומים אחרים.
רוח היוזמה והאחריות החברתית הגדולה של משפחת איוואסאקי עזרו לייסד בחברות מיצובישי אווירת חידוש ועזרה הדדית – ערכים שהם במקום ראשון עבור החברה עד היום. שני העשורים הראשונים של היסטוריית מיצובישי כיצרן רכב היו מוקדשים לשאיפה ליצור פיתוחים חדשים ולהחדיר טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכבים היפניים שהייתה רק נולדה אז.
השאיפה להחדרת הרעיונות החדשים התחילה מהמכונית ההיסטורית הקלה Model-A ("דגם-A"), שיוצרה במשך 4 שנים והוערכה בצורה כל-כך גבוהה על-ידי החברה שהפכה למיצג של תערוכת תעשיית יפן בשנת 1922. ה"דגם-A" עזר למיצובישי להתייצב כאחד מיצרני הרכב הגדולים ביפן.

המכונית הקלה הראשונה של חברת מיצובישי – ה"דגם-A", שייצורו התחיל בשנת 1922.
בתחילת שנת 1918 החברה כבר יצרה את המשאית הראשונה שלה, הדגם הנסיוני 1T. המשאית 1T עברה בהצלחה מבחן של 1000 ק"מ, שאותו מימן הממשל היפני, ובכך הוכיחה את אריכות החיים ואמינות מבנה רכב מיצובישי.

האב של האוטובוסים המודרניים "פוסו", המיצובישי 46B.
שנת 1931 הפכה לשנה של פריצת הדרך המשמעותית הראשונה של מיצובישי בתחום תעשיית הרכב – נוצר הדיזל הראשון ביפן לכלי תחבורה ממונעים (דגם AD450 עם הזרקה מיידית בעוצמה של 70 כ"ס).
שנה אחרי מיצוביש מוציא את האוטובוס הראשון שלה (46B), הגדול ובעל העוצמה הגדולה ביותר בזמנו, שהפך לאביהם של רכבי המשא המפורסמים בכל העולם – "פוסו".
שנות ה-30 הפכו לעשור הזהב, כאשר מיצובישי החדירה רעיונות ופיתוחים רבים חדשים שהוחדרו לתעשיית הרכב. אך מה שהיה חשוב יותר היה שהשאיפה של מיצובישי לנסות, לחפש ולפתח רעיונות חדשים הניחה את הבסיס לידע והטכנולוגיה של חברת מיצובישי, ששרת אותה נאמנות במשך השנים הבאות.
בסוף מלחמת העולם השנייה יפן שכבה בהריסות, והכלכלה שלה הייתה הרוס כמעט לגמרי בהפצצות. כדי שהמדינה תהיה בעלת פרספקטיבה כלכלית הייתה דרושה תוכנית נרחבת לשיקום התעשייה והתשתיות, כולל השיקום והרחבה של רשת כבישי המדינה.
בשנת 1957 מיצובישי מבצעת את משלוח הייבוא הגדול הראשון שלה – 600 אוטובוסים 32R לצ'ילי.
בהזמנת הפיקוד של בעלת הברית, החברות התעשייתיות-כלכליות הגדולות ביפן (זאיבאצו) פורקו. בשנת 1950 Mitsubishi Heavy Industries חולקה לשלוש חברות אזוריות, שכל אחת מהן הייתה מעורבת בתעשיית הרכב. זה מסביר את מבחר הדגמים המגוון והמכסה לפעמים את אותו הסוג פעמיים של מיצובישי, אך הצורך הכלכלי היה הכוח המניע הראשי של התפתחות החברה בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50.
בשנת 1946 הופיע המיזושימה – מכונית תלת-אופנית קטנה, אמינה וזולה, שהתאימה בדיוק למעבר משאות ואנשים למרקים קצרים בזמן שאחרי המלחמה. במהרה על הרכבים החלו להתקין תא סגור לשני אנשים.
אותו השנה הייתה שנת הלידה של הקטנוע הראשון של מיצובישי – סילבר פיג'ן. ושוב הטעם הושם על יעילות וחסכנות, אך מהמבט ההיסטורי ניתן לציין שהסילבר פיג'ן עמד במקורות הפיצוץ הפרסומי של כלי התחבורה הפרטיים ביפן.
אחרי המלחמה מיצובישי בזמן הראשון הוציאה מכוניות תלת-אופניות זולות כמו המיזושימה.
כלכלת יפן בתקופה הזו שלאחרי המלחמה דרשה יותר מכל רכב מסחרי, המצב הוחמר גם על-ידי המחסור בדלק. האוטובוס מיצובישי 1B שייצורו התחיל בשנת 1946 יכול היה להיות מתודלק כמו בבנזין, כך גם בדלק חלופי. המסוע שלו גם התאים בצורה מושלמת למכוניות כבאים ורכבים אחרים למטרות מיוחדות. בשנת 1947 מופיעה החשמלית מיצובישי 46MB. בשנת 1950 מיצובישי יוצרת את האוטובוס הראשון ביפן עם מנוע אחורי – המיצובישי 1R.
בתחום ייצור הרכב מיצובישי ממשיכה את מסורות החלוצים ביפן: בשנת 1951 מופיעה המשאית 31T, שמיצויידת בסוג מסוע ייחודי, אחריה בא המיצובישי 33T – המשאית הראשונה ביפן עם מתלה פנאומטי והמיצובישי 380T – המשאית הראשונה ביפן בלי מכסה מנוע (עם תא נהג נפתח).
תחילת עידן הרכב הקל ביפן.
לתחילת שנות ה-60 הכלכלה ביפן החלה להתפתח באופן פעיל – התחיל הפיתוח הכלכלי המואץ. עלו גם הכנסות האוכלוסייה, ואנשים רבים כבר יכלו להרשות לעצמם לרכוש מכונית פרטית. רעיון המכונית הפרטית הקלה החל לכבוש את מוחם ולבבותיהם של היפנים ובשנת 1960 מופיע המיצובישי 500 – מכונית קלה הכוונת לצרכן ההמוני, ומאפשרת להגשים את החלום היפני על מכונית פרטית ולהפכו למציאות. המיצובישי 500 זכה בגראן-פרי מקאו בסיווגו והוכיח את האיכות הגבוהה של רכבי מיצובישי על במת ספורט הרכב העולמי.

הדגם הקל הנגיש הראשון – מיצובישי 500.
בשנת 1962 הופיעה ה-Minica ("מיניקה") – המכונית הארבע מושבית הראשונה של הסיווג הקומפקטי הראשון. היא שנוצרה על בסיס המיצובשיש 360 (שנת 1960) המיניקה הייתה מצוידת במנוע דו-שלבי עם קירור אווירי ונפח עבודה של 359 סמ"ק, מה שאפשר לייחסה לסיווג עם המס הנמוך ביותר. אך זו לא הייתה הסיבה היחידה שבגללה המיניקה נמכרה כל-כך טוב – היא הייתה מכונית אמינה וחסכנית מאוד. השם מיניקה קיים עד היום ב"נינה" של המכונית המופלאה הזו של מיצובישי.

המיצובישי מיניקה הארבע מושבית צוידה במנוע דו-שלבי של קירור אוויר בנפח 359 סמ"ק והייתה חסכנית במיוחד.
אותו הדבר ניתן להגיד על הקולט 600 – המכונית המשפחתית הגדולה והנוחה יותר (הקולט המודרני ממוקם בסיווג שונה), שייצורו החל בשנת 1962. בשנת 1965 מופיע המיצובישי קולט 800 – המכונית הראשונה ביפן עם מבנה "פאסטבק" (fastback).

החיצון של המכונית מיצובישי קלט 800 הזכיר יותר רב-שימושית, אך מכיוון שהיה בעל רק שתי דלתות צדדיות קיבל את הכינוי פאסטבק.
בשנת 1969 מיצובישי יוצאת לשוק הרכב של הרמה הגבוהה. הסדאן קולט גאלאנט היה אביה של משפחה שלמה של רכבים יוקרתיים באיכות גבוהה, שזכו בניצחונות רבים בתחרויות ראלי וקיבלו לא פעם את התואר "מכונית השנה" על תכונות צריכה גבוהות.
בין הקווים המבדילים של הגאלאנט הראשון היו צורת "טריז" אווירודינאמית של החיצון, היוצרת כוח מוחץ נוסף ומנוע מסדרת Saturn עם גל הפרדה עליון וראש צילינדרים מאלומיניום. באופן זה הגאלאנט שנת 1969, שמימש את הטכנולוגיות הפיתוחים המודרניים ביותר של זמנו הפך לאביו של סיווג שלם של שוק הרכב ביפן.
באותו הזמן, מגלה המבט הרטרוספקטיבי של ההיסטוריון, מיצובישי מרחיבה את מבחר הדגמים המסחריים שלה על מנת לספק את כל מגוון ההובלות ברכב. בשנת 1963 מופיעים סדרה חדשה של אוטובוסים קטנים – "מיצובישי רוזה" ומשפחת המשאיות הקלות "קאנטר".
לסוף שנות ה-60 מיצובישי זוכה בהכרה כיצרן רכב איכותי עם מבחר דגמים רחב ביותר, שמתפתח באופן פעיל ומחדיר את הטכנולוגיות האחרונות והפיתוחים בתחום ייצור הרכב.
ייסוד Miysubishi Motors Corporation
בסוף שנות ה-60 עסק הרכבים של מיצובישי נהיה מצליח וחשוב עד כדי כך שארגון תאגיד יחיד שיאחד את כל הפעולות הקשורות למכוניות הפך למובן מאליו. בשנת 1970 אגף הרכב של Mitsubishi Heavy Industries Ltd. הופך לעצמאי ומקבל את השם מיצובישי Motors Corporation (MMC). כך מיצובישי מוטורס עם האופטימיזם של חברה שנולדה מחדש והניסיון הטכנולוגי הנרחב שהורישה מאביה מיצובישי Heavy Industries נכנסה לשנות ה-70.
באותם שנים אחד מהכיוונים החשובים בפיתוח MMC היה ייסוד תשתית עצמית ביפן, הכוללת את כל התחומים – מהבסיס הטכנולוגי והתעשייתי עד לשיפור רשת ההפצה ושרות הרכב. אך אירועים מסוימים הדגימו את השאיפה האסטרטגית של החברה ליציאה לשוק העולמי.
בשנת 1972 גאלאנט GLS16 מנצח בכניסה מוחלטת של הראלי ה-7 של Southern Cross ("הצלב הדרומי") – מסע ראלי יוקרתי שעבר באוסטרליה והואר על-ידי העיתונות העולמית. בשנה הבאה באותן תחרויות זוכה הלאנסר GSR1600 (דרך אגב, לאחד מספר חודשים מתחיל הייצור הרכב הסדרתי ממשפחת לאנסר). הלאנסר ממשיך את הצלחת קודמו בשנת 1974 בראלי באוסטרליה וגם מנצח ב-East Africa Safari, ותומך בכך ברצף ובשנת 1976 MMC מציגה את התכונות הטכניות המדהימות והאמינות של הרכבים שלה על הבמה העולמית.
הרכבים הספורטיביים של מיצובישי היו טובים בראלי ובראלי-רייד באופן מסורתי.

בשנת 1973 הלאנסר GSR1600 זוכה בראלי-רייד "הצלב הדרומי".
באותו הזמן שרכבע מיצובישי זכו בניצחונות רבים בספורט הרכב MMC עסקה ביצירת רשת הפצה עולמית עם כך שמכוניות מיצובישי יימכרו ועברו שרות אצל מומחים מורשים, השותפים בהשקפת מיצובישי בתחום האיכות הגבוהה של המכוניות והשרות שלהן. בשנת 1973 פרץ משבר הדלק וכל העולם חווה על עצמו את כוחן של הארצות יצאניות הנפט. אך אפילו במחירי בנזין שעלו פי כמה מומחי המנועים סירבו להקריב את תכונות המהירות של המכונית לטובת החסכנות.
רכבי מיצובישי, המשלבות חסכנות ומדדים דינאמיים ובעלי עוצמה הציבו סטנדרט עולמי חדש שכבש את הדימיון של הציבור. בסוף העשור המגזין Motor Fan מעניק למכונית מיצובישי קולט 1400 GLX את התואר "מכונית השנה" ביפן והמגזין Pickup, Van & 4 WD מעניק למיצובישי 200L את התואר USA’s Pickup of the Year.

המיצובישי קולט 1400 GLX זכה בתואר היוקרתי "מכונית השנה" ביפן.
מיצובישי מוטורס תורמת גם היא את חלקה לתעשיית הרכב העולמית בפיתוחה את הטכנולוגיה החדשה ביותר Silent Shaft ("גל שקט"), בהחדרתה את הטכנולוגיה המודרנית של גלי האיזון הקומפקטיים למבנה המנוע של מיצובישי אסטרון 80. על המצאה זו מיצובישי מוטורס מקבלת את "הפרס על הישגים מדעיים" מאיגוד הרכב הטכנולוגי של יפן. פורשה ווולוו רוכשים רישיון על הטכנולוגיה הזו ממיצובישי מוטורס, שההישגים הטכנולוגיים שלה מביאים להערכה צודקת בכל העולם כמו למיצובישי עצמה, כך גם לייצור הרכב היפני בכלל.
מיצובישי הופכת ליצרן רכב עולמי
מכיוון שבשנים האלו לאף אחד לא הופיעו ספקות בקשר לאיכות הגבוהה של המכוניות שמיוצרות על-ידיה, Mitsubishi Motors Corporation (MMC) מחליטה על כיוון אסטרטגי – להפוך ליצרן עולמי. פיתוח החברה בשנות ה-80 מוכיח את הכיוון האסטרטגי לעבר הפיתוח בסדר גודל עולמי.
אחד מהכיוונים החשובים בפיתוח מיצובישי כיצרן עולמי היה מימון אירועים בינלאומיים חשובים. מיצובישי מוטורס עושה את הצעד הראשון שלה לכיוון זה והופכת למספק הרכב הרשמי למשחקים האולימפיים בשנת 1984 ותחרות האוניברסטיאות בשנת 1987 בזגרב.
אחת מהרכבים ש"הופיעו" באולימפיאדה ובתחרות האוניברסיטאות ביוגוסלביה היה המיצובישי פאג'רו – מכונית שבהרבה מקרים גילמה את ההצלחה של מיצובישי מוטורס כיצרן רכב. הפאג'רו, שייצורו החל ב-1982, היה שונה בצורה קיצונית מכל רכבי השטח של תקופתו. זה היה רכב שטח אמיתי, שסיפק שילוב של תכונות דינאמיות וטכניות, נוחות גבוהה ועיצוב מוצלח.

רכב השטח האמיתי מיצובישי פאג'רו – מקור קנאת המתחרים.

המיצובישי פאג'רו מפורסמים בהופעתם המוצלחת בראלי-ריידים.
בשנת 1983 בראלי-רייד פאריז-דקר – בראלי הקשה והמסוכן בעולם – מיצובישי פאג'רו זוכה בסיווג מרתון (רכבי שטח סדרתיים בלי שיפורים) וזוכה בניצחון קבוצתי (Best Team Award). כך נוצרת אגדת פאג'רו.
בשנת 1985 פאג'רו זוכה בניצחון מוחלט בראלי פאריז-דקר. לא מפליא שהפאג'רו הופך ל"להיט" בין רכבי השטח. הפאג'רו זכה בכל-כך הרבה פרסים בהרבה מדינות בעולם שלא יספיק לנו מקום למנות את כולם. אנחנו נזכיר כאן את הכי יוקרתי – בשנת 1986 פאג'רו מוכר כרכב השטח של השנה בבריטניה (UK’s What Car).
עמדות המיצובישי לאנסר תמיס היו חזקוץ. סוף שנות ה-80 לא מייצג שום יוצא מהכלל. אך לא רק הפאג'רו זוכה בפרסים יוקרתיים. בשנת 1984 מיצובישי גאלאנט וכה בפרס בגרמניה – Das Goldene Lenkrad ("הגה הזהב"). אותו הפרס היוקרתי מוצא דרכו גם למכוניות הפופולאריות באירופה מיצובישי קולט ולאנסר. במולדתו, ביפן, הגאלאנט 4-VR מקבל את מספר הקולות המרבי בתחרות "מכונית שנת 1987-88 ביפן".
שוב חוזר המקום, יותר מאשר צניעות מפריע לנו להביא כאן את הרשימה המלאה של הפרסים שבהם זכתה מיצובישי בשנות ה-80. תדמית מיצובישי כיצרן רכב אמין באיכות גבוהה, שבהן התגלמו הםיתוחים האחרונים בתחום המדע וטכנולוגיית כלי הרכב, הפכה כעת למוכרת בכל העולם.
לסוף שנות ה-80 מיצובישי מוטורס גם מרחיבה את עוצמת תעשייה וההרכבה שלה בעולם. הצעד המשמעותי ביותר היה בניית המפעל המודרני Diamond Stars Motor Corporation בבלומינגטון, מדינת אילינוי, שהיה שייך למפעל משותף עם קרייסלר שנקנה לאחר מכן על-ידי מיצובישי (מפעל זה הפך לבסיס ה- Mitsubishi Motors of America המודרני).
מיצובישי על פתח המאה ה-XXI
שנות ה-90 הפכו לעשור הניצחונות הרבים של פאג'רו בראלי-ריידים. בראלי שנת 1992 פאריז-קייפטאון מיצובישי פאג'רו תופסים את כל הבמה. בשנה הבאה פאג'רו זוכה בראלי פאריז-דקר ובשנת 1997 רכב השטח האגדי של מיצובישי תופס את המקומות ה-1, ה-2 וה-3 בראלי-רייד המסובך ביותר הזה. הניצחונות הללו התלוו בהובלה צרופה בסיווגים שונים.
אך דבר חשוב לא פחות הוא זה שמכוניות מיצובישי מתחילות לקבל כבוד באליפויות העולם בראלי (World Rally Championship) – תחרות המאפשרת לבחון, למה מסוגלת מכונית על כל סוגי הדרך (החל מאספלט חלק וכלה בכבישים הררים ומלאי אבנים ושבילים ביער). את הניצחון הראשון ב-WRC השיג הגאלאנט 4-VR ב-Swedish Rally ובראלי Coute d’Ivoire. בשנים 1996 ו-1999 בפעם הראשונה בהיסטוריית אליפות העולם בראלי נהג הקבוצה הרשמית של חברת מיצובישי טומי מיאקינן על המכונית לאנסר אבולושן זוכה 4 פעמים בתואר אלוף העולם בראלי (WRC).

תחת הנהגתו של טומי מיאקינן מיצובישי 4 פעמים הפכו לאלופי העולם בראלי על המכונית לאנסר אבו WRC.
בשנים 1996-98 הנהג הארגנטינאי גוסטבה טרלס, שהופיע על המיצובישי לאנסר, זוכה באליפות העולם בראלי בסיווג N – בסיווג הרכב כמעט סדרתיות, שניתן לקנות אצל המשווק. הניצחון הזה היה ראוי לציון בשורה שלמה של ניצחונות מיצובישי בסיווג N.
באותו הזמן מיצובישי מוטרס מרחיבה את עוצמת הייצור שלה בסדר גודל עולמי. בשנת 1995 מיצובישי יוצרת את המכונית הראשונה שלה באירופה: מהפס של מפעל נדקאר בהולנד – מפעל משותף של מיצובישי מוטורס, וולוו והממשל ההולנדי – יוצאת מכונית כריזמה הראשונה. בשנת 1996 מתחיל ייצור הסדאן והרב-שימושית סיגמה באוסטרליה והפיק-אפ 200L בתאילנד.

המיצובישי כריזמה שיוצרה במפעל ההולנדי נדקאר – מוצר של עבודה משותפת עם וולוו.
בכל מה שנוגע לטכנולוגיות, מיצובישי על סף המאה ה-XXI מהמרת על איכות גבוהה והחדרת הפיתוחים האחרונים של המדע והטכנולוגיה בתחום ייצור הרכב והמנועים, הבטיחות והאקולוגיה. בשנת 1990 מיצובישי מוטורס משתמשת במערכת נגד גרירה הראשונה Traction Control System על המכונית סיגמה. בשנת 1991 על הפאג'רו מהדור השני מופיעה התמסורת מותאמת שטח המפורסמת Super Select 4WD ומערכת רב-מצבית נגד חסימת בלמים.
בשנת 1996 פותח המנוע המהפכני מיצובישי GDU (Gasoline Direct Injection) המנוע ההמוני הראשון עם הזרקה מיידית של בנזין לצילינדרים, המשלב חסכנות המתקרבת לזו של דיזל ועוצמה של מנוע בנזין. לסוף שנת 1997 מנוע מיצובישי GDI הותקן על מכוניות גאלאנט, פאג'רו דיאמאנטה, צ'לנג'ר (מונטרו ספורט), צ'ריוט (ספייס ואגון), RVR (ספייס ראנר) לשוק הפנימי של יפן וכריזמה לשוק האירופאי. באופן זה עד היום, 80 שנה לאחר שהופיעה כיצרנית מכוניות, מיצובישי נשארת נאמנה לרוחה החלוצית בתחום המכוניות עוד מתחילת המאה ה-XX – תמיד על חוד החנית של ההתפתחות.

מיצובישי גאלאנט. עם מראה שכזה קשה להישאר בלא מעש.
היסטוריה מודרנית
תחילת המילניום השלישי הפכה לחגיגית עבור קבוצת רכבי השטח של מיצובישי מוטורס. בשנים בין 2001 עד 2005 הושגו חמש ניצחונות ברצף ברשימה מוחלטת של הראלי דקר האגדי. באופן זה מיצובישי מוטורס הופכת ליצרן הכי מוצלח בכל ההיסטוריה של התחרויות האלו.

למיצובישי שייכת הכמות הגדולה ביותר של ניצחונות בראלי-רייד פאריז-דקר – 11.
בשוקן של מדינות שונות מופיעה כמות גדולה של חידושים. בשנת 2002 מושקת הגרסה המעוצבת מחדש של ספייס סטאר. בסתיו שנת 2003 התחילו מכירות רכב השטח מיצובישי אאוטלנדר. באוגוסט אותה שנה במיצג הרכב במוסקבה התרחשה ההשקה האירופאית של הדור ה-9 של מיצובישי לאנסר. בשנת 2004 הופיעו ישר שלוש חידושים: המכונית הספורטיבית לאנסר אבולושן VIII, המיניוואן גרנדיס וההטצ'בק סיווג B הראשון של מיצובישי – קולט.

על דרכים כפריות כמו על אספרלט. שליטה קלה, תמסורת מלאה ומרווח דרך גבוה – המיצובישי אאוטלנדר הוא אחד מהמובילים בסיווגו.

שנת 2004 הפכה לנדיבה עבור מיצובישי בפרסים בינלאומיים. למשל, הלאנסר אבולשן VIII מוכר כמכונית הספורטיבית הטובה בצרפת וארה"ב, והקולט הופך למכונית השנה בהולנד ודנמרק וזוכה בפרס היוקרתי "הגה הזהב".
אתרים מומלצים:
בטחונות עבור נטילת משכנתא
|
חבילות אחסון ברשת
|
מוצרים למשק הבית
ממשיך "המרוץ הטכנולוגי" שבו מיצובישי שומרת על המיקופ המוביל שלה. שימוש נרחב מושם למערכת של החברה לשינוי פאזות פילוג הגז MIVEC (מיצובישי Innovative Valve lift and time Electronic Control). כתוספת לתמסורת הרב-מצבית האגדית הסופר סלקט פאג'רו מקבל את המערכת האלקטרונית MASTC המשלבת פעולות של חסימות "אלקטרוניות" של הפרשים בין גלגליים ומערכת ייצוב דינאמי.
על המיצובישי קולט הקומקפטי הופיע מחזק אלקטרוני של שליטת ההיגוי וקופסת הילוכים רובוטית 6-שלבית All Shift.

מיצובישי קולט – מכונית עם נפש טובה, שנוצרה כדי להעלות את מצב הרוח לסובבים.